Whiskology - ויסקי בלוג

אני מניחה שאפשר לייחס לי אנינות טעם בכל מיני תחומים, אבל בכל מה שנוגע לשוקולד נשארתי איפשהו בגיל 10. לא משנה כמה יספרו לי ששוקולד אמיתי זה שוקולד מריר, לא משנה כמה יהגגו על אחוזי קקאו שמגרדים את ה-90% ואבקת חלב שמקלקלת את הקקאו, בשבילי רק שוקולד חלב בבקשה. אפילו כשלמדתי שיש חנויות שוקולד מתמחות ויצירות של שוקלטיירים, תמיד ברחתי מהפרלינים הכהים אל שוקולד החלב הבטוח. באיזשהו מקום קשה להאשים אותי, מאחר שהשוקולד המריר היחיד שטעמתי עד אז היה שוקולד פרה מריר, וגם פעם אחת את השוקולד האיום ההוא לבישול, זה שמגיע בחבילות עבות.

במקום העבודה שלי, שם אני מבלה חלק ניכר מהזמן, חלק נכבד מהיום סובב סביב אוכל. כולם רעבים כל הזמן, מבררים מי עוד רעב ומתלבטים בקול מה לאכול היום. בהעדר אנשים שסופרים כל היום קלוריות במקום העבודה הזה (נדיר ונפלא. חפשו לכם סביבה כזאת, זה טוב לבריאות), כמעט תמיד יש חפיסת שוקולד פתוחה על אחד השולחנות ובעליה צופה בעינים כלות בשוקולד שלו הולך ונעלם תוך דקות. בחודשים האחרונים התחילו להופיע במשרד חפיסות שוקולד מריר. לא משהו מתוחכם במיוחד, נדמה לי שזה היה ספלנדיד, או אולי פעם בכמה זמן גם לינדט. קוביה אחת הספיקה לי כדי להבין שכנראה שאני מפספסת משהו. זה היה כל כך עשיר בהשוואה לשוקולד חלב, שלא היתה לי ברירה אלא לבדוק את הענין יותר מקרוב.

לפני כמה שבועות שמתי לב פתאום לקיומה של חנות השוקולד "קרדינל" באבן גבירול 60. נכנסתי וכהרגלי לקחתי שוקולד חלב (עם וופל וקרם שקדים), אבל שמתי לב שהאנשים שלידי זוכים לטעימות מכיכרות שוקולד קטנות, כהות ומצופות אבקת קקאו. ניסיתי גם, ודי נדהמתי. קודם כל ולא במפתיע, זה השאיר מאחור את כל השוקולד המריר שטעמתי עד אז. פיסה קטנטנה וכל כך הרבה טעמים, מרקם רך ונימוח, והשילוב עם אבקת הקקאו… בקיצור, גיליתי עולם חדש. אלי, השוקלטייה של קרדינל, סיפר לי שהוא מכין 5 סוגים שונים של כיכרות על בסיס פולי קקאו ממקומות שונים בעולם ועם ריכוזים שונים, שכן לפולי קקאו ממקומות שונים יש טעמים מאוד שונים.

כיכרות השוקולד של קרדינל

אז איך זה קשור לוויסקי? השבוע פגשתי כמה אנשים טובים לארוחה והרבה וויסקי. היו שם בין השאר:
דלוויני 15 (Dalwhinnie)
בלוויני (Balvenie) בן 17 שנה, New Wood
Glenmorangie cellar 13
מקאלן (Macallan) בן 10 שנים, Cask Strength (וואו, איזו תגלית! כל כך הרבה טעמים מפתיעים בוויסקי עוצמתי ומיוחד. ממש הפתיע אותי)
ארדבג 1977 (Ardbeg)
Laphroaig Quarter Cask
ועוד ועוד.

לקראת המפגש חשבתי לעצמי מה אני יכולה להביא, והגעתי למסקנה שכיכרות שוקולד קטנות כמו זאת שטעמתי בקרדינל יתאימו מאוד לוויסקי, בייחוד לוויסקי המעושנים מ-Islay. בכלל, וויסקי עם טעמים אינטנסיביים הולך מצוין עם שוקולד. הבאתי שתי כיכרות קטנות, הראשונה 66% קקאו מהקריביים, השניה 72% מונצואלה. השוקולד הקאריבי היה עדין טעמים הרבה יותר, ולא רק בגלל האחוזים המעט נמוכים יותר. השוקולד מונצואלה עמד בכבוד בהתמודדות עם לפרוייג Quarter Cask. שני מצטיינים נוספים בשילוב עם שוקולד שגיליתי בהזדמנויות אחרות: Bowmore Darkest ולגבולין 16. זה יעבוד מן הסתם עם כל שוקולד איכותי, אבל אני אוהבת במיוחד את קרדינל.

נ.ב.
לאחרונה אני מקבלת לא מעט פניות במייל מקוראי הבלוג. אני מאוד שמחה לשמוע מאנשים ולהכיר קצת את הקוראים, כולל אלה שלא מגיבים כאן, ואני עונה בכיף לכולם. יש לי רק כמה בקשות: אם אתם פונים אלי במייל ואנחנו לא מכירים, הציגו את עצמכם בבקשה, לפחות קצת. לא חייבים שם מלא, מספר תעודת זהות וקורות חיים, אבל אני לא כל כך יודעת איך להגיב למיילים בסגנון "הי, אני אוהב וויסקי, איזה וויסקי את אוהבת? משה (שם בדוי)". כמו כן, אני עמוסה בהמון דברים ולפעמים לוקח לי קצת זמן לענות, לכן אני לא כל כך ערוכה ל"שיחות" סטייל מסנג'ר במייל (וגם לא במסנג'ר, ולכן אין לי מסנג'ר ). ובאופן כללי, ולא רק בתקשורת איתי, נטיקט (netiquette) זה דבר מבורך. וזהו.

נו, אז מה עם המכירה הפומבית ההיא? כפי שכבר כתבתי, לא הגעתי אליה בסוף, והמגיב המסתורי bolton’s סיפר שהיה די משעמם ולא נמכר אף בקבוק וויסקי. בכל זאת, אתגר זה אתגר, ואני צריכה לעמוד בו בעצמי. איזה מבקבוקי הוויסקי שהוצגו במכירה כדאי היה לקנות למטרות אספנות?

נתחיל מה-Highland Park. אני מזכירה את הנתונים הבסיסיים:
Highland Park Single Malt Whisky, 38 Years Old, Vintage 1967: אחוז אלכוהול: חוזק חבית 57.4%, הוצאה מוגבלת של 400 בקבוקים, אריזת עץ. יועמדו למכירה 20 בקבוקים והערכת המחיר היא 1900-2400$. מקור הוויסקי מן החבית הותיקה ביותר שאותרה במזקקה שבאי אורקני.
בואו נבחן את זה:

המזקקה: מזקקת HIghland Park ותיקה מאוד, נוסדה כנראה ב-1798 ושמרה על יציבות יחסית במשך השנים. היא נחשבת מזקקה קלאסית וידועה וחביבה על אספנים, והייחוד שבהיותה המזקקה הצפונית ביותר בסקוטלנד בהחלט מוסיף לכך. Highland Park ממוקמת באיי אורקני ולפיכך מתאימה גם לאספני וויסקי איים.

הוויסקי (גיל ושנת הזיקוק): הוויסקי המדובר מקורו בחבית יחידה, הוא בן 38 שנה וזוקק בשנת 1967. כשבוחנים את הוצאות הוויסקי של המזקקה ניתן לראות שמזקקת Highland Park עצמה מוציאה באופן קבוע בשנים האחרונות וויסקי בן 25 ו-30 שנה, והוציאה לא מעט וויסקי מבוגר במשך השנים בהוצאות מיוחדות, ביניהן וויסקי בן 40 שנה ומעלה. בנוסף, בשנים האחרונות הופקו לא מעט הוצאות מיוחדות של Highland Park דוקא מחביות משנת 1967. פרט להוצאות המזקקה, גם מבקבקים עצמאיים ידועים ומוערכים כגון Murray McDavid ו-Signatory הוציאו בקבוקי Highland Park מבוגרים ומחביות בודדות משנות ה-60, והוויסקי זכה להערכה ולציונים גבוהים.

הסט: בפירוט אודות הוויסקי באתר המכירה הפומבית נפלה טעות, שפספסה מאפיין ייחודי של ההוצאה הזו: לא מדובר ב-400 בקבוקים, אלא בהוצאה מפוצלת. מחבית אחת הוציאו 200 בקבוקים של Highland Park בן 38, ובשנה הבאה יוציאו את הוויסקי שנשאר ב-200 בקבוקים נוספים של וויסקי בן 39. המפיצים מצהירים שזו הזדמנות לטעום וויסקי מאותה חבית שזכה להתיישן עוד שנה ולהבחין בהבדלים. אני די סקפטית כשאני חושבת על ההשפעה של מחצית חבית מלאה אוויר על הוויסקי שנשאר שם. יכול להיות שיקרו דברים מעניינים לוויסקי, אבל זה בודאי לא מאפשר השוואה סבירה. יש לציין שמי שקונה בקבוק של 38 שנים זכאי לרכוש בקבוק של ה-39 כדי להשלים את הצמד.

הביקבוק: מקור הביקבוק הוא שיתוף פעולה של קבוצת אדרינגטון (Edrington) שבבעלותה היילנד פארק, מקאלן (Macallan), פיימוס גראוס (Famous Grouse) ועוד, עם חברת saybrex שעוסקת ביבוא/יצוא בינלאומי של משקאות אלכוהולים. כלומר יש גושפנקא מסויימת של המזקקה (או לפחות של התאגיד), אבל לא מדובר בביקבוק של המזקקה. ייתכן שהביקבוק הזה הוא חלק ממגמה כללית של היילנד פארק בשנים האחרונות, לאפשר ליחידים או לחנויות לרכוש חבית שלמה ולבקבק אותה באמצעות המזקקה למטרת מכירה או כל מטרה אחרת. את החבית בחר ג'רי טוש (Gerry Tosh), השגריר הבינלאומי בן ה-28 של מזקקת היילנד פארק, שעיקר נסיונו כאיש שיווק של פיימוס גראוס. אני לא בטוחה שאני קונה בעיניים עצומות את הבחירות שלו, או מעריכה את היכולת שלו לזהות חבית ראויה לביקבוק יותר מהיכולת של כל אחד אחר.

ואיפה עומד Highland Park במכירות פומביות בזמן האחרון?
בתחילת נובמבר הועמד למכירה בקבוק Highland Park 1962 בן 35 שנה, ביקבוק במהדורה מוגבלת ביותר של המזקקה לרגל פרישתו של ג'ון גודווין, יו"ר Highland Distillers. הוא נמכר ב-1520 יורו.
סדרת Celtic Heartlands המוערכת של ג'ים מקיואן שמכילה Highland Park 1967 בן 35 שנה, Macallan 1968 בן 34 שנה ו-Bowmore 1968 בן 35 שנה בבקבוקי זכוכית ממוספרים וחתומים, נמכרה בתחילת דצמבר ב-520 פאונד (קצת יותר מ-2000$).
בהתחשב בכך שהבקבוק הנוכחי מוצע בכ-2000$, הסיכוי שמחירו יעלה בהרבה כך שההשקעה תניב משהו ראוי הוא לא גדול בעיני.

לסיכום:
הוויסקי הזה אינו ביקבוק של המזקקה ושלמות ה"סט" שלו תלויה בבקבוק נוסף שעדיין לא יצא ולא ידוע כמה יעלה ומבוסס על פיצול מתחכם שלא ברור מה טיבו ואם הוא לא יותר מגימיק. וויסקי מאותה מזקקה, מאותה שנה ופחות או יותר מאותו משך יישון קיימים בשוק מטעם המזקקה עצמה או מטעם מבקבקים עצמאיים נחשבים. נוסף על הכל, מחירו הבסיסי גבוה מאוד, גבוה יותר ממחיר בו נמכרים כיום בקבוקים דומים אך בעלי תכונות אטרקטיביות יותר. סיכומו של דבר, לא נראה שמדובר בהשקעה כדאית במיוחד.

בהמשך, Glenglassaugh ושלושת ה-Bowmore, וכמבן, תמיד אפשר לרענן את הזכרון ברשימה שלי על וויסקי כהשקעה כלכלית.

נ.ב.
כנראה שכשהצבתי את האתגר הזה לא התנסחתי מספיק בבהירות. התכוונתי לשאול: לו הייתם רוכשים וויסקי כהשקעה כלכלית, איזה מהבקבוקים הייתם בוחרים ומדוע? אבל התגובות שקיבלתי עסקו בשאלה האם כדאי בכלל להשקיע סכומים כאלה בוויסקי לשתייה. זו שאלה אחרת לגמרי, וגם אליה כדאי להתייחס בהזדמנות.

חביות שרי מלאות וויסקי טרי מהזיקוק מחכות ברחבה של מזקקת ספרינבנק (Springbank) רגע לפני שהן נלקחות ל-warehouse. אבל ספרינגבנק זה כשר, לא?

תוספת קטנה: חשבתי על זה קצת והגעתי למסקנה שלמי שזה חשוב לו, ההימור הכי בטוח הוא כנראה וויסקי Single Cask, כאשר מצוין על התווית שמדובר בחבית Bourbon, ורצוי גם Cask Strength. את זה, כנראה, לא ערבבו עם שום דבר.