Whiskology - ויסקי בלוג

עולם הוויסקי הסקוטי נשען רבות על מסורת. מזקקות מציינות בגאווה את הותק, מייצרות וויסקי שמנסה לשחזר את טעם הוויסקי שיוצר אצלן לפני 100 שנה, מציגות לראווה את מעט המתקנים והכלים ששרדו את השנים לאורך ההיסטוריה של המזקקה ומקדישות מקום של כבוד בסיורים להתבוננות בתמונות המייסדים מהמאה ה-18 או ה-19.
אז מה עושה מזקקה חדשה וצעירה, נטולת מסורת של 150-200 שנה? הפתרון הוא לרוב יצירת מסורת-אינסטנט, ע"י אימוץ מאפיינים מסורתיים באופן קפדני הרבה יותר מהמזקקות הותיקות. Mash Tun? רק מעץ. שעורה? רק כזאת שגדלה אצלנו בחצר האחורית והשתינה עליה (סליחה על הצרפתית) כבשה מקומית. ביקבוק? במזקקה עצמה, ורק ע"י מבקבקות זקנות ועיוורות שמעולם לא עזבו את גבולות סקוטלנד. כמובן שאין מה לדבר על צביעה באמצעות קרמל, ואת ה- chill filteration מצניעים היטב, אם עושים. בקיצור, משתדלים להיות יותר קדושים מהאפיפיור.

המזקקה הצעירה ביותר שהוקמה וכבר נמצאת בפעילות מלאה היא Arran, הממוקמת באי בעל אותו השם בדרום מערב סקוטלנד (או יותר נכון, בתוך לשון ים בין Ayrshir ל-Argyll). המזקקה הוקמה ב-1995 ולא מזמן הוציאה לראשונה וויסקי בן 10 שנים. פרט לכך, ישנם כמה פרוייקטים חדשים יותר או פחות בתחום המזקקות, בשלבים שונים של ביצוע והתפתחות. Glengyle של משפחת מיטשל מספרינגבנק הממוקמת בקמפבלטאון, Ladybank באיזור Fife שנמצאת בשלבי הקמה כמועדון חברים, אשר עתיד לייצר וויסקי אך ורק עבור חברי המועדון, Blackwood באיי שאטלנד ועוד. את תשומת ליבי תפסה דוקא מזקקת Kilchoman הצעירה, עליה שמעתי לראשונה לפני כ-3-4 שנים.

מזקקת Kilchoman ממוקמת במערב האי Islay, לא מאוד רחוק ממזקקת Bruichladdich (אבל מה יכול להיות רחוק באי שאפשר לחצות ב-30 דקות? ). מזקקת Kilchoman לא ממוקמת על דרך ראשית כמו (כמעט) כל שאר המזקקות ב-Islay, אלא מתפקדת כחווה לכל דבר שיושבת אי שם בשדות. שמעתי עליה לראשונה כאשר על מנת לממן את הפרויקט, הציעו לכל חובב וויסקי המעוניין להשקיע במזקקה לרכוש פיסת מזקקה. לא יודעת אם זה עבד או אם היו קופצים, אבל היום אפשר להשקיע אך ורק דרך רכישת חביות מראש.

אחד הדברים המייחדים את Kilchoman, כאמור, הוא תהליך הייצור המתבצע כולו במזקקה, החל מגידול השעורה בחווה של המזקקה דרך הליתות, הזיקוק, היישון ועד הביקבוק. ישנן עוד כמה מזקקות שמבצעות את כל התהליך במקום, וישנן אפילו כאלה שמשתמשות בשעורה מקומית. אבל לגדל את השעורה בחצר של המזקקה? זה חדש. זה כמובן קשור לעובדה ש-Kilchoman מתנהלת במתכונת של חווה, כמו שהתנהלו המזקקות הקטנות בעבר.

Kilchoman נאבקה בשנים האחרונות בכל מיני תקלות, שעיכבו בכשנתיים את הפתיחה ותחילת הזיקוק. בתחילה הם סבלו, כמו כל מי שניסה אי פעם לשפץ או לבנות בית, מבנאים ושאר אנשי מקצוע שהבריזו לטובת פרוייקטים בעדיפות גבוהה יותר באי. במקביל התעכב הציוד הדרוש (דודים וכו'), ולאחר מכן התעכבה קבלת הרשיון למזקקה עקב שלל פרוצדורות. כל האירועים הללו דחו שוב ושוב את תחילת הזיקוק, שתוכנן להתרחש לראשונה במסגרת הפסטיבל השנתי ב-Islay. באי הפסטיבל ביוני 2005 נאלצו להסתפק בסיור במזקקה שבנייתה טרם הושלמה, ובביקור במרכז המבקרים שהוקם והחל לפעול זמן רב לפני שהמזקקה החלה לייצר.

בספטמבר 2005 התחילה המזקקה סוף סוף ללתת (בינתים שעורה של פורט אלן מאלטינגס ולא שעורה מקומית), רק כדי להיתקל בבעיה בצינורות ובבויילר ולעכב שוב את הזיקוק. כחודש לאחר מכן, כאשר הוחלפו סוף סוף הצינורות, המשאבה שבקה חיים. רק בנובמבר החל הזיקוק לראשונה, ובדצמבר 2005 מולאו החביות הראשונות. למרבה הצער, בפברואר 2006 פרצה שריפה שהרסה לחלוטין את התנור המייבש את השעורה ואת כל המבנה בו הוא ממוקם. למרות זאת, הזיקוק לא נעצר ובינתיים נעשה שימוש בלתת שהוכן מבעוד מועד ובשירותי פורט אלן מאלטינגס, עד לשיקום התנור שייקח עוד זמן רב. את הוויסקי הראשון נזכה לדגום כנראה בעוד 8 שנים.

מסכת התלאות של Kilchoman נשמעת מתישה למדי. ואולי כל זה קשור לעובדה שבמקום חתול מזקקה מסורתי, Kilchoman החליטו להעסיק חזירה בשם לוסי.

נ.ב.
מעט באיחור, המון תודה לאלעד רביד על ההתייחסות והפרגון לבלוג בניוזלטר של Whisky Club .

אז שווה או לא שווה? בואו נבחן את זה:
קודם כל, ההימור הזה יחסית פרוע, כי ישנם הרבה נתונים בסיסיים שעדיין לא ידועים.
לא ידוע מתי הוויסקי יבוקבק ויהיה זמין.
לא ידוע בן כמה שנים הוא יהיה.
לא ידוע מה יהיה חוזקו (אחוז אלכוהול).
לא ידוע איזה ביקורות הוא יקבל בטעימה.
לא ידוע כיצד יראה הבקבוק.
לא ידוע כמה בקבוקים יבוקבקו בתנאים זהים לתנאי החבית הראשונה וכמה יבוקבקו קודם לכן או ישארו ביישון.
לא ידוע מי יקבל את ההחלטה לבקבק אותו. אמנם כרגע ג'ים מק'יואן המוערך מופקד על העניין, אבל זה וויסקי שמדובר לגביו על יישון של עד 70 שנה, וגם אם זה ייקח פחות, לא ידוע מי יהיה אחראי שם ב-Bruichladdich.
לא ידוע מה יהיה מצב שוק הסינגל מאלט כאשר הוויסקי יבוקבק.
אז מה אנחנו כן יודעים? (כמה נתונים על קצה המזלג)

הוויסקי
ישנן 54 חביות מהזיקוק הזה בסה"כ. לא ידוע אם מדובר בחביות 200-250 ליטר סטנדרטיות או בחביות 500 ליטר. לא ידוע כמה חביות זוקקו בזיקוק הראשון (ממנו יילקחו הבקבוקים). מחבית 200-250 ליטר אפשר להוציא כ-250-270 בקבוקים של 700 מ"ל אחרי כ-10-15 שנה. כעבור 30 שנה – פחות, וכן הלאה. בקיצור, מדובר במהדורה מוגבלת בהחלט ובקבוקים ממוספרים, אם כי לא מוגבלת כמו Single Cask. הבקבוקים יצאו עם חתימתו של ג'ים מק'יואן על התווית.

זו הפעם הראשונה שוויסקי מזוקק 4 זיקוקים. מצד אחד, בקבוק יוצא דופן עשוי להיות מבוקש בקרב אספנים. מצד שני, בהיותו היחיד שמזוקק 4 פעמים, לא ברור לאיזה theme של אספנות הוא יתאים (פרט לאוספים כלליים של Bruichladdich או Islay).

זה הוויסקי בעל רמת האלכוהול הגבוהה ביותר שזוקק עד היום.

הוויסקי נמכר בארגז של 6, תמורת 300 פאונד. כלומר, בקבוק ב-50 פאונד.

ביקבוקו של הוויסקי הזה ילווה ללא ספק בדחיפה תקשורתית גדולה מצד Bruichladdich, שינסו ליצור עניין סביבו. הפרסום הזה ישרת ודאי גם את הבעלים הגאים של 6 בקבוקי וויסקי מהזיקוק הראשון המעוניינים למכור למרבה במחיר.

לא ברור אם ניתן יהיה לשלוח את הוויסקי לישראל ישירות, ובכל מקרה דמי המשלוח, המסים והטיפול אינם כלולים במחיר הנוכחי.

המזקקה
מזקקת Bruichladdich ממוקמת ב-Islay. זה בהחלט יתרון כי וויסקי מ-Islay חביב מאוד על אספנים.

למזקקת Bruichladdich מגוון רחב מאוד של הוצאות מיוחדות וסדרות מיוחדות, הרפתקניות יותר או פחות. הגבול בין הוצאות מיוחדות שגורמות התרגשות בעולם הוויסקי ובין סתם נדנוד מסחרי הוא דק מאוד. יש שיאמרו ש- Bruichladdich כבר עברו אותו.

כרגע נמכרים בקבוקים שונים של Bruichladdich בטווח גילאים של 20-32 שנה במחירים בטווח שבין 130-300 דולר. Bruichladdich בן 40 (מהדורה מוגבלת של 500 בקבוקים), לעומת זאת, נמכר בקרוב ל-2000 דולר. בקבוקים צעירים יותר מביקבוקים מיוחדים נמכרים סביב ה-70 דולר.

ערך במכירות פומביות
כמה דוגמאות של מחירים שהשיגו בקבוקי Bruichladdich בעלי מאפיינים דומים בחלקם למאפייני הוויסקי הנוכחי:

Bruichladdich-20 year-old
First Edition bottling. Distilled and bottled by Bruichladdich Distillery, Islay. In presentation tin. Single malt, 46% volume 1 bottle Sold for £50

Bruichladdich Legacy Series I-36 year-old
Bottled September 2002 to celebrate the Golden Jubilee of Her Majesty Queen Elizabeth II. Bottle number 784. Distilled and bottled by Bruichladdich Distillery, Islay. In presentation tin. Single malt, 40.6% volume 1 bottle Sold for £110

Bruichladdich-1970
Bottled September 2002. Bottle number 1155. Distilled and bottled by Bruichladdich distillery, Islay. In presentation tin. Single malt, 44.2% volume.1 bottle Sold for £90

בשורה התחתונה, רב הנסתר על הגלוי. בכל מקרה, אני מניחה ש-Bruichladdich לא יירו לעצמם ברגל וכשהוויסקי יצא בסופו של דבר, הם יימכרו את הוויסקי הזה בחנויות במחיר גבוה יותר מהמחיר המוצע כיום. גם אם לא תהיה הצלחה גדולה, לדעתי לא תהיה בעיה להיפטר מהבקבוקים לפחות במחיר עלות וסביר שלמעלה מזה. כסף גדול? קשה לי להאמין (בהסתייגות אחת: אם הוויסקי יבוקבק כעבור יותר מ-30-40 שנה, יש סיכוי למחיר מכובד מאוד). הבעיה טמונה בחלקה במכירה הפומבית – הסדרת המכירה תדרוש משאבים נוספים (אם על ידי הגעה ואם על ידי נציג מקומי שימכור עבורכם). גם אז, לא צריך שישה אלא שני בקבוקים מספיקים בהחלט. אחד לשמירה ומכירה ברווח סביר והשני – לשתייה כמובן.

זיקקו לאחרונה וויסקי חדש שמזוקק 4 פעמים, והתוצאה היא וויסקי בחוזק שנע בין 88% ל-92% אלכוהול. זהו הוויסקי החזק ביותר שזוקק. עדיין לא ידוע מתי יבוקבק הוויסקי ובאיזה חוזק, אבל Bruichladdich מציעים לקנות כבר עכשיו ארגז מהזיקוק הראשון.

האמת היא שלא חשבתי שאלו חדשות מרעישות במיוחד עד שיפית כתבה על זה בפורום אלכוהול בנענע. אז הוספתי את חמש האגורות שלי, ואח"כ החלטתי לעשות את זה מעניין (אולי די עם התרגומים המילוליים מאנגלית?). לפני כמה זמן כתבתי בפורום של עמותת הוויסקי ב-NRG על וויסקי לאספנים כהשקעה כלכלית ואיך זה עובד. בעקבות מה שכתבתי ובעקבות הוויסקי החדש של Bruichladdich, הצבתי אתגר בפורום וויסקי:

לפי כל הנתונים (הפרטים על הוויסקי באתר Bruichladdich, הרקע של המזקקה וכל פרט אחר שאפשר למצוא), האם כדאי להשקיע בארגז של Bruichladdich X4 The Perilous Whisky ?
אפשר להיעזר גם בקטלוג מכירות הוויסקי של בית המכירות הפומביות McTear's, וכמובן בהודעה המורחבת שלי בפורום וויסקי ב-NRG.