Whiskology - ויסקי בלוג

כתוספת לבלוג, יצרתי סרגל כלים לדפדפן (בעזרת הכלי הנחמד של Effective Brand) שילווה וישפר כל גלישה בנושא וויסקי באינטרנט. שוברים את השיניים כשאתם מנסים להגיד Auchentoshan או Bunnahabhain ולא רוצים לעשות פדיחות? יש לכם דייט בערב ואתם רוצים להרשים את חובבת הוויסקי שאתם יוצאים איתה בהזמנה ידענית מהברמן? מזגו לכם אתמול בבר וויסקי שלא שמעתם אף פעם את השם שלו ובבוקר בא לכם לברר מה זה היה? (רק טיפוסים מאוד מאוד מסויימים זוכרים בבוקר את שם הוויסקי מאתמול, אני יודעת. אבל הבלוג הזה הוא המקום הנכון בשביל הטיפוסים האלה) חייבים לדעת אם מייקל ג'קסון (לא הפדופיל) חושב בדיוק כמוכם על מקאלן בן 18 שנה? אם כן (ובעצם גם אם לא), הסרגל הזה הוא בשבילכם.

הסרגל מכיל:
– קישור ישיר לבלוג.
– חיפוש בגוגל/גוגל ישראל/גוגל תמונות.
– קורא RSS לבלוג (מתעדכן כאשר יש פוסטים חדשים).
– קישורים לפורומים רלוונטיים מהארץ ומחו"ל.
– כדאי לקרוא – בלוגים על וויסקי, כתבות וויסקי, חדשות וויסקי.
– ארגז כלים – Tasting Notes של טועמים בולטים, מידע על מזקקות, מפות ומדריכי הגייה, קטלוגים של אספנות וויסקי ועוד.
– אתרי וויסקי – קישורים למיטב אתרי הוויסקי, הידועים והפחות ידועים.
– למתחילים – קישורים לכל מה שוויסקאי מתחיל צריך לדעת. איך מייצרים וויסקי, טעמים אופיינים לאיזורים השונים בסקוטלנד, איך טועמים וויסקי ועוד.

שימו לב: הסרגל ניתן להורדה בחינם, ללא תוכנות ריגול או וירוסים, אינו מפעיל פופ-אפ, לא "חוטף" את החיפושים שלך באינטרנט או עוקב אחר הרגלי הגלישה שלך ואינו דורש מסירת פרטיך האישיים בעת ההתקנה. ניתן להסירו בקלות ובמהירות (לא משאיר "מזכרות" במחשב). הסרגל קיים בגירסה לאקספלורר ובגירסה לפיירפוקס.

אפשר להתרשם מהסרגל ולקרוא פרטים נוספים לפני ההורדה בעמוד ההורדה של הסרגל, שקישור אליו נמצא גם בטור הימני בבלוג.

חלקכם אולי מכיר את כוס הוויסקי בעלת העיצוב המיוחד של Glencairn ששיווקה האינטנסיבי החל לפני כ-3 שנים, ואומצה ע"י רוב המזקקות וע"י Whisky Magazine. לכוס רגל עבה ונמוכה, חלק תחתון רחב יחסית ומתעגל (גירסה סולידית לבלון הקוניאק) וחלק עליון הולך וצר על מנת לאפשר ריכוז של הניחוח. הכוס נועדה לשרת בצורה טובה יותר טעימות וויסקי תוך הקפדה על ייחודיות, מבלי להדמות יתר על המידה לכוסות ייעודיות אחרות. התוצאה הסופית מצויינת וייחודית. אני אוהבת במיוחד את השמירה על מראה נקי ופשוט ואת הכבדות של הבסיס, שמקפיד להזכיר לנו שוויסקי זה לא רק טעימות וניחוחות, אלא גם משקה שיכול להיות בו משהו מאוד גס ושורשי. הכוס הזו מאפשרת טעימה טובה ונוחה יותר לצד שמירה על התחושה של כוס אולד פאשן.

לאחרונה הוציאו Celtic Malts כוס לוויסקי בעיצוב חדש. בשונה מהכוס של Glencairn, שהקפידו ליצור כוס ייחודית לוויסקי שלא תדמה לכוסות אחרות, הכוס של Celtic Malts עושה צעד קדימה בדרך להכלאה מוזרה בין כוס וויסקי לכוס שרי וקוניאק. הרגל דקה יותר וארוכה יותר, תכולתה גדולה יותר, צווארה צר יותר ושוליה מתעגלים כלפי חוץ. ב-Celtic Malts טוענים שאין דרך טובה יותר לשתות וויסקי, ושהכוס נועדה לאפשר מגוון שימושים, מטעימה מקצועית דרך שתיית וויסקי עם קרח ועד קוקטיילים. לא יצא לי לנסות את הכוס הזאת, אבל התחושה שלי היא שב-Celtic Malts הלכו לכיוון פחות מוצלח ופחות מדוייק מ-Glencairn. הכוס הזאת נראית כמו ניסוי הכלאה גנטית לא מוצלח.

זוג כוסות Celtic Malts נמכרות ב-16$ + משלוח. אפשר להתרשם מהכוס באתר שלהם ולקבל פרטים נוספים לגבי הרכישה בטלפון או במייל.

כוסות Glencairn ניתן להשיג בכמה דרכים ובהבדלים מסויימים:
1. דרך החנות המקוונת של Glencairn (כרגע סגורה לרגל עדכון מלאי).
2. דרך Whisky Magazine. זוג כוסות עם לוגו של Whisky Magazine נמכרות ב-6 פאונד + משלוח.
3. דרך המזקקות השונות. רוב המזקקות מוכרות כוסות Glencairn עם הלוגו של המזקקה. לחלקן יש חנויות און-ליין ויסכימו לשלוח לארץ – שווה לברר וגם להרים טלפון או לשלוח מייל אם צריך. לדוגמה, בחנות המקוונת של Bruichladdich אפשר למצוא כוסות Glencairn עם לוגו של המזקקה כחלק ממארז הכולל גם בקבוק וויסקי וקנקן מים (water jug). ל-Bruichladdich יש גם כוס פרטית משלהם, גירסה יצירתית ועגלגלה על כוס אולד פאשן.

בשנים האחרונות, ככל שמתגבר העניין בוויסקי סינגל מאלט והוא הופך פופולארי יותר ויותר, אני שמה לב לאיזה דיסוננס: אנשים נהנים לשתות סינגל מאלט אבל מפחדים לדבר עליו ברצינות, ובצמוד לכל התייחסות רצינית לוויסקי מופיעה התנצלות מובנית על הפלצנות. אני חושבת שזה אחד המחסומים הגדולים להתפתחות של תרבות אלכוהול רצינית בארץ.
בזמנו הופיעה בפורום אלכוהול של וואלה הודעה של בחורה (הילה אשכנזי) שעשתה את צעדיה הראשונים בעולם הסינגל מאלט. היא הראתה התעניינות בוויסקי, הפיקה ממנו הנאה רבה וגם הפגינה אבחנה דקה, אבל בכל זאת הרגישה צורך לסייג את ההתייחסות שלה ולהתנצל על היחס הרציני שלה. הנה ההודעה שלה ותגובתי, ותוספת של גיסר מנהל הפורום בנושא:

הילה:
"טוב, אז ניסיתי וויסקי עם "פיניש" של שרי, ואני חייבת לומר שהיה ממש טעים! אמנם לא כמו שציפיתי, אבל באמת מרגישים מין בעיטה (מתנצלת על הפלצנות) של מתקתקות וארומה של שרי. הוויסקי, אגב, הוא גלן מוראנג'י (עמק השלווה, למדתי משהו) שרי ווד פיניש, וכוסית שלו עלתה 65 ש"ח- זה יקר או ממוצע למנה ? בכל מקרה- עכשיו צריך למצוא וויסקי מעושן עם יישון בחביות שרי, ואז אני אוכל לדווח ל Islay אם היא צדקה או לא (:

Islay:
הילה, אני שמחה שנהנית אבל אני חייבת למחות על השימוש במילה "פלצנות". פרט לכך שזו מילה שנואה עלי ביותר, אני חושבת שאחת הסיבות העיקריות לכך שתרבות האלכוהול לא מתפתחת ברצינות בארץ (וגם שאר סוגי תרבות) היא שאנשים מרגישים צורך להתנצל על היחס הרציני שלהם לנושא. יותר מכך, אנשים מרגישים צורך להתנצל כאשר הם משתמשים במשלב לשוני גבוה, או חס וחלילה בדימויים ומטאפורות.

המילה "בעיטה" בה בחרת היא דימוי מצויין. מכיוון שטעם הוא עניין סובייקטיבי, לא נותר לנו אלא להשתמש בדימויים אם אנחנו רוצים לנהל שיחה בנושא שתתרומם מעבר ל"אחי, אתה לא תאמין איזה וויסקי בן זונה שתיתי אתמול". הצרימה (שישנם אנשים שמכנים אותה "פלצנות" ומעידים, לטעמי, בעיקר על עצמם) מתעוררת, לדעתי, כאשר הסופרלטיבים או הדימויים לא מבוססים, חוזרים על עצמם ללא קשר לוויסקי הספציפי שנטעם, או נאמרים בנימה "מדעית", במנותק מן הרגש וחווית הטעם שהוויסקי מעורר.

ברוכה הבאה לעולם המרתק של וויסקי סינגל מאלט. דברי עליו בגאווה, אל תתביישי בדימויים שלך. אחת הדרכים להעצים את חוויית הוויסקי (או היין, או האוכל, למרות שאלו תחומים שקרובים ללבי פחות) היא למצוא את הדימוי ההולם ביותר. אנחנו תופשים את מה שאנחנו יכולים לתאר, וככל שתדייקי בדימוי כך תמצאי בוויסקי יותר דקויות. אבל זהירות: ברגע שתתחילי להתייחס לוויסקי שלך ברצינות, אין דרך חזרה… (-:

לעניין הגלנמורנג'י, מה דעתך על הניחוח? הרחת בנפרד? הרבה פעמים אני מעדיפה להריח לפני שאני טועמת, ואז לטעום בלי להריח. לפעמים אנחנו מריחים "מתוק" ומשליכים על הטעם, ומרתק לגלות עד כמה השוני בין הריח לטעם יכול להיות גדול, וכמה השילוב מוסיף למורכבות (או יותר נכון, איזו "מניפולציה" השילוב הספציפי עושה עלינו).

גיסר:
Islay, אני מסכים איתך ב-100%, אך עם זאת, מה לעשות שיש אנשים שעושים בתיאורים הללו שימושים ציניים ומגוחכים, שגורמים לחבר'ה שמנסים להכנס לעולם הזה להרגיש כמו סנובים מתנשאים ומורמים מעם. חבל שזה כך, כי ההגדרה "בעיטה" במקרה הזה היא מאוד במקום ונכונה- כפי שציינת. ובשביל להבין את העניין לחלוטין היה צריך לראות את הסרט אתמול בערוץ 8, בשעב 22:30 – "מתחזים- משתיין בירה לסומלייה" (אל תתפסו אותי בשם המדוייק אבל זה משהו כזה)- מישהו ראה? אם לא אז תבררו מתי שוב יש ותראו, זה סרט חובה!

מסופר על "אול אמריקאן גאי", שתיין בירה וצופה פוטבול כפייתי, אשר נבחר ונשלח לסן-פרנסיסקו ללמוד ב-3 שבועות איך להיות סומלייה ("הייתי בטוח שזו מדינה באפריקה" הוא אומר בתחילת הסרט… (-: ) ולראות האם שופטים בתחרות יגלו שהוא מתחזה. בקיצור- שם רואים בדיוק איך בנאדם שמתעצבן על עצמו, בהתחלה, על זה שהוא מוציא מהפה את המושגים "עפיצות", "יובש בפה" ו"גוף בינוני וטעם חמאתי" פתאום מתחיל להבין על מה הוא מדבר, מה זה באמת אומר ומתחיל לאהוב את זה- שינוי מדהים. את הסוף אני לא אגלה, רק אומר שבסוף כולם מרימים כוסית לחיים, והוא מרים "באד לייט"… כנראה שאי אפשר להשתנות כל כך מהר, אה?

מסקנה- הילה, וולקאם טו דה וונדרפול וורלד אוף אלכוהול, דארלינג- כל עוד את משתמשת במושגים האלה בצורה אמיתית, ולא כדי להרשים מישהו- אז מצוין ואין במה להתבייש.
גיסר הפלצן עם בעיטה של דומדמניות בהירות

קישור לשרשור המקורי בוואלה.

* 22/4/06 – בעקבות הפוסט התחיל דיון בעניין בפורום וויסקי ב-NRG.